Pison מפתח טכנולוגיית חיישנים עצביים חדשה בשם Electroneurography (ENG) –
גישה שמנסה “לקרוא” את החשמל העצבי שעובר במערכת העצבים המרכזית וההיקפית,
מתוך עור, מפרק או פרק שריר — לא רק באמצעות קריאה ישירה מהמוח.
בשפה שלנו: זו לא עוד EEG סטנדרטי.
זו קריאת יכולת עצבית, לא רק פעילות.
במקום למדוד “מה המוח עושה בסך הכל”, Pison שואף למדוד “מה המוח רוצה לעשות, בזמן אמת” —
עוד לפני שהתנועה מתרחשת, עוד לפני שהמערכת ננעלה, עוד לפני שהפגישות טיפלו.
זה מענה למצב שבו:
מערכת עצבים “בכבוי” או “במיתוג חלש”
ילד עם קשב או ויסות שמתקשה להתחיל צעד
מבוגר שהמערכת שלו לא מגיבה כמו פעם
מטופל שפשוט “יודע שהוא רוצה – אבל לא מגיע לשם”
החיישן שם כדי לגלות את הכוונה.
ולא רק להבין — אולי להפעיל.
העקרונות של המערכת:
חיישנים שטחיים (למשל פרק כף־יד) שמזהים אותות עצביים ואחרות שעוברות דרך השרירים/עצבים.
אלגוריתמי בינה מלאכותית שמתרגמים את האותות לאירועים ניתנים לקריאה — “כוונה לתנועה”, “הפעלה עצבית”, “שינויים במצב קוגניטיבי”.
ממשק למעקב בזמן אמת: מדידת קואורדינציה, זמני תגובה, יכולת פוקוס, עייפות עצבית — ברמת שעון/צמיד חכם.
פוטנציאל להטמעה בחפיפה לבגדי בריאות חכמים או מכשירי לבישה קלים — כך שהנתונים יהיו חלק משגרה, לא מפגש רפואי דרמטי.
מחקר ב־Lewis Katz School of Medicine at Temple University הראה כי חיישן Pison מסוגל להבחין בין חולי Amyotrophic Lateral Sclerosis (ALS) לקבוצת ביקורת, באמצעות מדידות sEMG בשלב מוקדם.
המסקר מחזק את הפוטנציאל של ENG כאחד מה-ביומארקרים הדיגיטליים הראשונים לגילוי מוקדם של מחלות נוירולוגיות — מצב שבו כיום אין מענה מצוין.
החוקרים מדווחים על רגישות גבוהה למדדים עצביים שטחיים, מה שמצביע על גישה חדשה להשגת “ראייה עצבית” מבלי לצאת מהמיטה.
מי שעובד עם קוגניציה: ילדים עם קשב וריכוז, אסיסטים של למידה, אנשים במעבר תפקודי
מטופלים שהמערכת שלהם “נרדמה” – לא מפעילה תגובה, לא מייצרת סינגל
מבוגרים שמרגישים ירידה בנטייה תפקודית עצבית, רוצה לנטר ולזהות מוקדם
מטפלים שרוצים מדידה אמיתית בין מפגש לפגישה — לא רק דיווח “איך אתה מרגיש”
כי מדידה היא תנאי לשינוי.
בלי קריאת נתונים — אתה עובד בגישוש.
Pison אומר: “יש נתונים — האם אתה קורא אותם?”
אם המערכת עצמה מדברת — נוכל להרחיב את מה שאפשר לעשות עם המוח.
מהמנוח ליכולת.
מההשהיה לפעולה.
הרחבה של ניסויים קליניים באוכלוסיות טיפוליות
הגדרת פרוטוקולים לשימוש טיפולני ולא ספורטיבי בלבד
הנגשה לצמידים/שעונים במחיר סביר
ממשק קל לניהול מטפל/מטופל — לא רק חוקר
הטכנולוגיה של Pison מתבססת על חישת אותות עצביים דרך פרקי היד או מפרקים נגישים אחרים, והפיכת אותם מדדים לתובנות על “מצב המוח–גוף” של המשתמש.
מספר פטנטים ופרסומים ראשוניים מצביעים על כך שהמערכת מסוגלת:
לזהות מדדים של “הכנה מנטלית” (Mental Readiness) אצל ספורטאים, כולל תגובתיות וזמן תגובה מנטלי.
להבחין בין קבוצות עם ליקויים עצביים (כגון חולי ALS) מול קבוצת ביקורת — מה שמראה שהחיישן מסוגל לא רק למדוד “איפה אתה”, אלא גם “כמה רחוק אתה מהנורמה”.
לספק תובנות על עייפות מנטלית, איכות שינה והשפעתה על עומס עצבי, קריטיים כגורם סיכון ראשוני לתפקוד גופני ורגשי מורכב.
למשל, המימון שקיבלה החברה ממוסדות כגון National Science Foundation והענקת מענקים שקשורים ל-DoD (Department of Defense) מצביעים על כניסה רצינית לעומק המחקר.
עוד יותר — השקעת אסטרטגית של Samsung Ventures בחברה מוסיפה תוקף לכך שהטכנולוגיה נתפסת כבר כהבטחה מובילה בתחום הבריאות העצבית.
החיישן של Pison מתמודד עם כמה “חללים שחורים” בטיפול ועבודה עם המערכת העצבית:
אבחון מוקדם וחסר-סימפטומים — במצבים כגון ירידה תפקודית עצבית קלה, עייפות מוחית כרונית, קושי רגישותי-קוגניטיבי שלא מתבטא בבירור ב-MRI או EEG רגיל.
מעקב לאורך זמן, לא רק בדיקה בודדת — אפשר לספורטאי, מטופל או אדם רגיל לעקוב אחרי “איך המערכת שלו עובדת” לאורך ימים/שבועות, לא רק בדיקה אחת.
חוויה טכנולוגית שאין היום בשיקום רגיל — שילוב של ניטור עצבי עם אפליקציות, לוחות מחוונים ומשוב בזמן אמת.
גשר בין קוגניציה לפעולה גופנית — במצבים בהם התפקוד הפיזי תקוע, אבל הכוונה והעצבים “השתתקו” או “לא התקדמו”. החיישן מאפשר לראות את הרגע שבו המוח “מוכן” — ואז להפעיל את הגוף.
תשתית לבית, לא רק למעבדה (בעתיד) — כיום החיישן עדיין מוקדם, אך הכיוון ברור: New Generation של ניטור עצבי ביתי, עם השלכות רחבות על ריאות, שינה, עבודה, ספורט, שיקום.
בהמשך השנים, אם הפרוטוקולים יבשילו והמחקר יתרחב, ניתן לצפות לחול:
גרסאות צרכניות במחיר נגיש יותר שתוכל לשמש ביתית ומתמשך.
שילוב עם מערכות IoT רפואיות — למשל חיישן עצבי שמתחבר למערכת שינה/נשימה/אימון.
מומודלים AI שמזהים “חוטי ירידה עצבית” במדדים של יום-יום — וכך אזהרה מוקדמת לפני שחלה נפילה תפקודית.
שילוב בשיקום בתנועה, ב-VR/AR — המוח “מנסה” תנועה, החיישן קורא את הכוונה, והמערכת תאפשר לעבור לתנועה עצמה.
הרחבה לאוכלוסיות טיפוליות: ילדים עם קשב/ויסות, מבוגרים בני עצר, שיקום אחרי שבץ/פגיעה קצרה — עם חיישן כפרמטר ניטור ולא רק כלי עזר.
ספורטאים ברמה גבוהה שמחפשים יתרון מנטלי, אך גם עומס עצבי שקט שאינו נמדד כיום.
מטפלים ושיקומאים המעוניינים למדוד “חוט עצבי” עוד לפני האיבר.
מבוגרים שמרגישים שינוי תפקודי בלי בעיה משמעותית – רוצים להתחקות, לא רק לחכות.
ילדים עם קשב או ויסות, שבהם “הנתונים העצביים” עוד לא מוצאו — וכך אפשר פתיחה חדשה.
אנשי ידע/עבודה קוגניטיבית מרובה שממודדים גם “איך ראשי עובד” – לא רק “כמה משימות סיימתי”.
Pison לא מתחרה במכשירי רגיעה.
הוא לא בא “לשפר מדיטציה”
ולא מבטיח לפתור חרדה בלחיצת כפתור.
זו טכנולוגיה שמצביעה על מקום אחר:
מה קורה כשהמערכת העצבית רוצה לזוז — אבל המציאות הפנימית עדיין מחזיקה אותה במקום.
אנחנו רגילים למדוד הצלחות לפי תוצאה —
האם הגוף עבד, האם המשימה נסתיימה, האם הופיעה תנועה.
Pison אומר משהו אחר:
לפעמים התנועה האמיתית מתחילה לפני שקרה משהו בחוץ.
לפעמים החזרה לעצמך מתחילה ברצון, לא בשריר.
והיכולת לזהות את הרגע הזה —
זה שינוי תפיסתי.
למי שיצא מפגיעה מוחית ועדיין “מרגיש את היד בפנים”,
לילד שיודע מה הוא רוצה לעשות אבל המערכת לא מגיבה בזמן,
למבוגר שמתחיל לאסוף רגעים קטנים של איטיות ולא מבין למה,
ולמטפל שרוצה יום אחד להראות למטופל לא רק “איך אתה מרגיש”
אלא איך מערכת העצבים שלך מתעוררת צעד אחרי צעד.
זה לא כלי ביתי כרגע,
וזה בסדר.
יש דברים שצריכים להבשיל לאט כדי להישאר.
מידע זה מועבר אליכם לצורך הבנה והדרכה בסיסית בלבד, אין לראות בזה המלצה לקנייה ואו שיווק מוצר –
אנחנו כאן בשביל להביא את מיטב החידושים והמוצרים הקיימים בעולם.. תודה מצוות מדעי הרגיעה..